שוב ושוב חוזרת הרפורמה –Larry Cuban-
בעקבות המאמר במסגרת הקורס:סוגיות במדיניות החינוך
כמורה ותיקה במערכת החינוך המשתנה תדיר (30 שנה) הייתי עדה לרפורמות שונות ומשונות שניחתו אל המערכת חדשות לבקרים. כל כמה שנים (ולעיתים פחות) מתעורר משרד החינוך ולאחר התייעצות עם מומחים בתחומים שונים ולאור גלי שינויי המתרחשים במערכות חינוך בעולם מאמץ המשרד רפורמה זמנית ומנסה להחיל אותה על מערכת החינוך תוך "טרטור" המורים התלמידים ושאר הנוגעים למערכת. מנסיוני , חלק מהרפורמות החזיקו מעמד זמן רב יותר וחלק פחות אך ניתן להעריך את הנסיונות של המשרד להתחדש, לשנות ולמצוא דרך להתחבר למאה העשרים – ועוד לא התחלנו לדבר על המאה ה-21.
במאמרו מציע קיובן הסבר רציונלי לרפורמות חוזרות ונשנות תוך סקירה של רפורמות שונות שעברו על המערכת בארצות הברית. קיובן מציע הסבר רציונאלי הנשען על שני דימויים – המטוטלת והמחזוריות. המטוטלת – טוען קיובן – לוקה בפגמים שיש נטייה להתעלם מהם- ראשית תנועת המטוטלת אמורה להחזיר אותה לנקודת המוצא – יש תנועה אך אין כל שינויי. פגם זה אני רואה בא לידי ביטוי לאורך השנים , יש תנועה אך אין שינוי.
הפגם השני במטפורת המטוטלת, עפ"י קיובן – היא שעל פי דימוי זה יש צורך בכוח חיצוני רב עוצמה, מחוץ לשליטתם של קובעי המדיניות ואנשי המקצוע, כדי לתת למטוטלת דחיפה ראשונה.
מטפורת המטוטלת מתיימרת להסביר את הישנותן של אותן רפורמות, אך בפועל מחלישה את התפיסה הרציונאלית של קובעי המדיניות, בהראותה כמה חסרי אונים הם בכל הקשור לשינוי הסביבה הבית ספרית.
דימוי נוסף – הוא דימוי המחזוריות – ביסודה הנחה של צפיות. אחד הטיעונים המפותחים ביותר בקשר למחזורים , עפ"י שני היסטוריונים – שליזנגר האב והבן, שאפשר ליישמם בקלות על החינוך הבית ספרי וכאשר מתחוללות תמורות ערכיות בחברה בכללותה, בתי הספר מתאימים עצמם אליהן. (הילד במרכז וכדומה). באמצעות המחזוריות ניתן עפ' שליזנגר, להסביר הן יציבות ושינוי והן הלכי רוח מתחלפים של פסימיות ואופטימיות. ובכל זאת – היציבות מתקיימת בתוך השינוי.
עפ' המאמר גלי התמקדות ציבורית בבתי הספר נוצרים שוב ושוב כיוון שהערכים המתנגשים מושרשים עמוק בכלכלה, בתהליכים הפוליטיים ובבתיי הספר עצמם. כל תמורה חברתית, כלכלית, וכדומה מתורגמת לקווי מדיניות מומלצים לבתי הספר. אין ספק שלאורך השנים ראיתי כמה גלי נסיונות שינוי כאלה שהחזיקו מעמד חלקם יותר חלקם פחות אך רפורמה מהותית לא נעשתה במערכת החינוך, לדעתי, כולל הרפורמה הנוכחית של אופ"ק חדש המנסה לעשות שינוי אך לדעתי מתמקדת בפרטים לא מספיקים כמו העלאת שעות עבודתו של המורה במטרה להעניק לתלמידים יותר אך כפי שאני רואה זאת נוגעת רק בקצה הקרחון.
קטונתי מלהציע דרך לרפורמה אמיתית אך דבר אפשרי הוא עפי' המאמר שהדרך לרפורמה אמיתית היא הבנת הגורמים הרלוונטיים מדוע רפרמות הצליחו או לא וכיצד? וכן על ידי בחינה מדוקדקת של הסברים חלופיים שהוצעו במאמר זה ובמקומות אחרים והערכתם לאור הנתונים.
אני מקווה שבשנים שנותרו לי במערכת החינוך אכן אזכה ואהיה שותפה לרפורמה משמעותית שתחול במערכת ותקיף גם את תוכנית הלימודים בכל הרמות כולל שינוי טכנולוגי מעמיק. לו ייהי.
ולמי שמעוניין סיכום המאמר באתר מס"ע בקישור המצורף כאן
