אז מה היה לנו?

אז מה היה לנו?????

הסמסטר הגיע לסיומו ועמו הבלוג אותו כתבתי במשך תקופה די ארוכה . אם אסכם את הכתיבה בבלוג, שהייתה חדשה בשבילי, אומר שהכתיבה, שהוגבלה לנושאים הקשורים ללימודים, אתגרה אותי לבדוק נושאים שונים, לקרוא מאמרים ולהגיב עליהם ולסקור, לעיתים, כלים מתוקשבים שונים בהם ניתן להשתמש במערכת החינוך . הגבלה זו לתחום המקצועי "הכריחה " להתמקד רק בדברים הקשורים לתכנים הנלמדים ולהשלכותיהם השונות וכן הביאה, אותי, לקרוא כתבות שונות הקשורות לנושא התקשוב מתוך מחשבה האם וכיצד אוכל להשתמש במוצג בהם בתור מורה במערכת החינוך ההולכת ומשתנה. אין ספק שהשינוי צריך לבוא מהשטח, משמע, מהמורים עצמם. היום גדלה אצלי המודעות שככל שמורה יהיה חשוף ומודע יותר לעולם המשתנה בתחום התקשוב כך ירגיש שהשינוי מוכרח להגיע ואנו, המורים, נוכל להתחיל בחלקת אלוהים הקטנה שלנו ליישם שינוי זה. אין ספק שעדיין רבה הדרך אך כפי שחכמים אמרו "גם מסע בן אלף מילין מתחיל בצעד קטן אחד".

לא תמיד היה לי קל להביע את דעתי בבלוג, לעיתים הרגשתי שזה מעין אילוץ אך מצד שני זה מכריח לבדוק תופעות שונות בתחום המקצועי ולחשוב אנא אנו באים?

אני שואלת את עצמי האם הפעלתי חשיבה מסדר גבוהה בכתיבתי בבלוג? לא תמיד. לעיתים כתבתי רק על מנת למלא את חובתי אך לעיתים אכן "נאלצתי" לכתוב בצורה ביקורתית יותר תוך התייחסות לנושאים שונים ונבירה בהם. שילבתי סרטון, הוספתי קישורים לאתרים, התייחסתי לטקסטים וניסיתי לגוון את הכתיבה בבלוג ולהביא מעולמי המקצועי האישי.

נוכחתי שבלוג יכול לשמש ככלי למידה וחקר בבית הספר. ואין לי ספק שבהמשך דרכי, לאחר שהלחץ של מכבש הלימודים, מבחנים, עבודות, יסתיים אוכל באופן אישי להתחיל ליישם זאת בעבודתי.

חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי

  חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי  -יין צ'אנג צ'נג

בעקבות המאמר:

" בית ספר בניהול עצמי (SBM - School Based Management) הוא אחת המגמות הבין-לאומיות הבולטות לרפורמה בחינוך. היא מדגישה ביזור ברמת בית הספר כאמצעי עיקרי לקדם קבלת החלטות אפקטיבית, שיפור תהליכים פנימיים ושימוש במשאבים בהוראה ובלמידה כדי לענות על צורכי החינוך הייחודיים של כל בית ספר"  (צ'.יין)

בעקבות מחקרים קודמים של המחבר הצעתו מציע מסגרת ידע חדשה של תהליך פנימי , אשר תביא ליישום והתפתחות של בית ספר בניהול עצמי.

בעשור האחרון יישמו מעצבי מדיניות ובתי ספר בתחום החינוך יזמות רבות שנועדו לשפר את תפקוד בית הספר. אך עדיין יש ספק רב אם תפקודם של מורים ובתי ספר יכול לענות על האתגרים ועל הצרכים של המאה החדשה וזאת הן מסיבות של חוסר מיומנותם של המורים להתחבר לצרכים החדשים מבחינת תפיסת עולם והעובדה שבתי הספר עדיין לא ערוכים לגמרי ל"התחברות" לצרכים החדשים של מאה זו.. ברחבי העולם מתרחש בעשורים האחרונים  תהליך של גלובליזציה בתחומים שונים. שינוי פרדיגמה בתחום החינוך פורץ ועולה. לדברי צ'נג ,הפרדיגמה צריכה להשתנות מ- פרדיגמה מסורתית בעלת זיקה למקום ל- פרדיגמה משולשת חדשה.  הפרדיגמה החדשה תדגיש פיתוח אינטליגנציות מרובות, תלויות הקשר אצל התלמידים ,ובהן אינטליגנציה טכנולוגית, כלכלית, חברתית, מדינית, תרבותית ולימודית.  ואת התהליך המשולש (דהיינו, גלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית) בחינוך דבר שבעצם מתאים גם לדרישות הנדרשות מהלומד של המאה ה-21.

משמעויות הלוקליזציה בחינוך הן לדאוג למרב הרלוונטיות המקומית, לתמיכת הקהילה וליזמה בחינוך, בהוראה ובלמידה. בהמשך עורך הכותב השוואה בין פרידגמת המשולש החדשה שהוא מציע למול פרדיגמת מסורתית בעלת זיקה למקום. בסופו של דבר טוען  כי החזון החדש של בית ספר בניהול עצמי צריך לתמוך בשינוי פרדיגמה - מחינוך מסורתי קשור במקום לקראת חינוך משולש חדש - ולספק סביבת למידה משולשת דהיינו, גלובלית, מותאמת למקום ומותאמת לתלמיד, בעלת תמיכה של טכנולוגיית מידע וסוגים שונים של יצירת קשרים מקומיים ועולמיים, במטרה לפתח את יכולת הלמידה העצמאית המשולשת של התלמידים ואת האינטליגנציות המרובות שלהם.

לצערנו גם בימינו  בתי ספר שעברו לניהול עצמי עדיין נותרו כבולים בריכוזיות של הממשל ובמגבלות שהוטלו עליו. תכניתו  של צ'אנג מציגה חזון  שמתאים עצמו למאה הנוכחית ומביא רוח רעננה של שינוי. אין ספק כי יישום מלא של תכנית כזו יצעיד  את מערכת החינוך למאה ה21 ויוביל  את מערכת החינוך לחדשנות המיוחלת . בסופו של דבר יבינו כל הקשורים למערכת החינוך, כולל הממשל, שאין ברירה אנו חייבים ליישם חזון מתקדם על מנת להצעיד את מערכת החינוך קדימה.

הדיאלקטיקה שבין ביזור למרכוז במערכת החינוך

הדיאלקטיקה שבין ביזור למרכוז במערכת החינוך בישראל/פרופ' עמי וולנסקי

המאמר מתאר את המתח בין מגמת המרכוז של מערכת החינוך, מגמה אשר החלה מהקמת המדינה ויצרה דפוסים ריכוזיים של ניהול, ארגון ופיקוח ופיתחה תרבות ניהולית שבה מרבית העוצמה והסמכות מרוכזת בידי השלטון המרכזי  ובין מגמות לביזורה המעוניינות להעביר את הסמכות לגבי החלטות במערכת הנ"ל לרשויות המקומיות ולמוסדות החינוך. העובדה שהמדינה, בתחילת דרכה, נדרשה לקלוט גלי עליה, להכשיר מורים, לבנות מוסדרות חינוך ולאכוף את חוקי החינוך מבהיר מדוע ריכוז הסמכויות בתחומי הפדגוגיה, המנהל והארגון רוכזו בידי משרד החינוך. ב מדינה שנאבקה בתחילת דרכה במציאות מורכבת שבעקבותיה לא היה מנוס אלא בקיום שלטון מרכזי וריכוזי מצב זה אינו רלוונטי למציאות של היום. באופן טבעי, ככל שהמדינה התפתחה והבעיות איתן התמודדה השתנו ומתוך ההבנה שמשקלו של המרכוז גורם להתעלמות מצרכים פרטיקולריים הן של הילד והן של הקהילה ומקשות על נקיטת יוזמה, שיקול דעת וחשיבה מותאמת לצרכי הכיתה ובית הספר גברה הביקורת והתרבו הקולות הודרשים העברת סמכויות לשלטון המקומי ולבתי הספר מתוך הבנה שהדבר יביא לגמישות בתוכניות הלימודים ועידוד יוזמה וחידושים במוסדות החינוך.

קידום רעיון האוטונומיה המוסדית הנמשך משנות השבעים והמגמה לנסות ולהפוך את בית הספר ליחידה פדגוגית חברתית המספקת את צרכי עצמה בתוך המבנה הממלכתי הביא להעברת סמכויות רבות יותר למוסדות החינוך עצמם ופחות לתלות במערכת החינוך המרכזית קרי משרד החינוך.

היוזמות שנוצרו נגרמו גם בשל הגברת מודעות הציבור לצריכת שירותים במערכת החינוך דבר שהביא לתביעות רבות יותר כי ינתנו כלים מתאימים בידי הרשויות המקומיות כדי שיוכלו לספק את צרכי ציבור הצרכנים.

גם כיום אנו נוכחים בריכוז סמכויות רבות של מערכת החינוך בידי משרד החינוך הממשלתי אם כי מגמת העברת הסמכויות לרשויות המקומיות הולכת ומתרחבת אך עדיין מרוכז כוח רב בידי משרד החינוך דבר המשפיע, ללא ספק, על איכותה של המערכת.

אין ספק שחלק מהמסמכויות צריכות להישאר בתחום בידי משרד החינוך אך אם אנו רוצים שבתי הספר יגלו יוזמה ורצון הרי נדרשת העברתם לניהול עצמי הן בתחום הפדגוגי והן בתחום התקציבי. כיוון שאיכות החינוך עומדת בראש מעייניהם של הורים רבים הרי השלטון המקומי, במידה ואכן יקבל את הסמכות על בתי הספר, יתאמץ יותר על מנת לספק את רצון וצרכי תושביו הורים וילדים על מנת לזכות בתמיכתם בבחירות לראשות המקומית.

העברת סמכות זו שתביא באופן טבעי לצמצום מרחב הפעולה של משרד החינוך וגם אולי פגיעה בסמכותו של המשרד באכיפת מדיניות חינוך לאומית עלולה לגרום למתח רב ואף טרפוד העברת הסמכות לרשויות המקומיות.

אנו מדינה צעירה יחסית וסביר להניח שתהליך, המתח בין שני הקטבים, ימשיך להתרחש גם בשנים הבאות עד למציאת "שביל זהב" אופטימלי שיהיה מקובל על המדינה והרשויות.

QR Codes - שיווק סלולרי מתקדם

בתכניתו של גיא פינס "עולם הבידור, צפיתי בכתבה על שימוש באפליקציות QR  לקניות. בכתבה ניתן היה לראות כיצד חנויות אופנה שונות מציגות בחלון הראווה ברקוד מסוג זה דבר המאפשר לקונים פוטנציאלים לסרוק את הברקוד ובאמצעות הסריקה לרכוש את המוצר או לברר פרטים לגביו ובעקבות זאת להזמין את המוצר בצבע ובגודל המבוקשים. בנוסף הודגם שימוש במוצר בקניות בסופרמרקט. הקונים נטלו מוצר, סרקו את הברקוד וכך בתום הקנייה לא היה צורך לעבור בקופה אלא התשלום התבצע למעשה דרך הסמארטפון.

בכתבה הוזכרה הסכנה בשימוש בטכנולוגיה זו בקניות והיא שאיננו חשים את הסכומים שאנו מוציאים ועלולים למצוא עצמנו חורגים ממה שהקצבנו לעצמנו.

אין ספק שתחום השיווק הסלולרי המתקדם תופס תאוצה באמצעות שימוש ב- QR CODES.

באמצעות הברקוד הדו ממדי שנסרק באמצעות הסמארטפונים  ועל ידי שימוש באפליקציה ייעודית מקבלים תוכן רלוונטי כך למעשה הופך ה – QR CODE  לכלי ייחודי שדרכו ניתן להעביר כמעט כל סוג של תוכן ולעשות בו שימוש מגוון.

לברקוד QR יש מגוון רחב של שימושים אפשריים:

• סריקה לקבלת מבצע על מוצר מסוים    
• סריקה לקבלת מידע
• סריקה כדי לקבל קובץ
• סריקה להורדת אפליקציה
• ועוד. קצרה היריעה מלהרחיב.

בעולם שבו סמארטפונים כל כך נפוצים, QR Code הופך להיות רלווטי לכל עסק ולשימושים רבים ומגוונים. היתרון הגדול של QR Code הוא שכל אחד מבלי ידע מוקדם יכול לסרוק אותו לקבל באופן מידי "תמורה" לסריקה. כמו כן, את הברקוד ניתן להטמיע במקומות רבים, בין אם Online ובין אם Offline.

כך, הופכים ה- QR Codes לכלי שיווקי חזק, המקשר בין העולם הפיסי לעולם המקוון, מאפשרים תגובה מהירה ומיידית וניתנים לשימוש מגוון.

 ועכשיו, לא נותר לנו המורים אלא לבדוק כיצד ניתן לשלב את  הברקוד QR  בלמידה.

עלייתם של תהליכי סטנדרטיזציה והמחיר שהם גבו.

The Rise and the Price of the Standards MovementAmi Volansky

 עלייתם של תהליכי סטנדרטיזציה והמחיר שהם גבו:

בעקבות המאמר:

מאמר זה מבקש לחשוף את המקורות שהובילו למהלכי סטנדרטיזציה ,  אשר התפתחו מסוף שנות ה 80 והתפשטו במהירות למספר מדינות.  המוקד העיקרי במאמר  הוא שתי מדינות: ארה"ב ואנגליה. המאמר בוחן כוחות שונים אשר נתנו השראה למהלכים לקראת הסטנדרטים כמו: ביקורת ציבורית על ביצועים גרועים בבתי הספר, הניהול הנוקשה והמסורת החזקה של סטנדרטים במדינות מזרח אסיה אשר הובילו במבחנים הבינלאומיים בעולם. המאמר בוחן את המחלוקת המתמשכת בנושא  הסטנדרטים. הוא מדגיש את המחיר הפדגוגי שמשלמים כתוצאה ממיסוד הסטנדרטים. המאמר חושף מגוון משתנים אשר מסבכים את ההבניה של הידע הסטנדרטי בחברה בכיתה וטוען שמדיניות הסטנדרטים צריכה לקחת בחשבון משתנים תרבותיים , כולל הגיוון הרחב שיש בחברה של עולים.

במשך שני עשורים ובעיקר במשך שנות ה-80 וה - 90 מערכות חינוך בקרב העולם המערבי אימצו גישות ניהוליות המסתמכות על רעיון הגלובליזציה. פרדיגמה ניהולית זו מוצאת ביטוי בטווח רחב של רעיונות ושיטות המתייחסות לניהול עצמי, העצמת ביה"ס, התפתחות מקצועית, מעורבות מוגברת יותר של הורים ותפקיד מנהיגי בית הספר. וזה כבר נחשב לצעד אחד קדימה.  המהלכים לקראת בקרה מרכזית על תוכנת הלימודים בעיקר באמצעות סטנדרטים חיצוניים ושיטות הערכה בוצעו עם השקעה רבה, התלהבות, אופטימיות, ויושמה במדינות רבות.  נטייה זו נגדה את הגישות שהעדיפו להעצים את בתי הספר ואת מקצוע ההוראה.

הטענה העיקרית מצד מתנגדי התנועה סטנדרטים לא היה מכוון בכוונה כדי ליצור יותר הקפדה על מטרות הלימודים או כדי לשפר את ההישג של העלאת ציפיות. במקום זאת, המתנגדים מחו על הנטייה להתעלם מן הצרכים הפסיכולוגיים כמו מוטיבציה של  מורים ותלמידים, כי הצרכים מהווים  את הבסיס של תיאוריות מוטיבציה מעשית מודרנית בכל סוגי הארגונים היום. הבעיה לא הייתה הסטנדרטים אלא הדרך בה היו משולבים-או לא עם צרכי המקצוע ועידוד התלמידים. המתנגדים תקפו את הכמות העצומה של תקנים שהוכנסו לבית הספר שהפכו ממוקדים בהצלחת בחינות ולא בלימוד עצמו. ואכן, תלמידים, מורים, בתי ספר, וקהילות - התעלמו מכל סדרי העדיפויות שלהם, וערכים . זה לא היה רק זלזול במקצוע ההוראה אבל עבור ערכים דמוקרטיים בסיסיים, בורות של מה זה אומר לכבד את הזולת צרכים ועוצמה.

המטרה של שיפור תקני במהלך תקופה של התרחבות החינוך נשאר בעדיפות הציבו דבר המוכיח את העובדה שמערכת החינוך אינה קופאת על שמריה אלא מחפשת כל הזמן דרכים לשפר את עצמה. שיפור החינוך הפך צורך ורבות הדרכים שנוסו ויושמו על מערכת החינוך על מנת לשפרה. זה, כשלעצמו, הוא דבר חיובי, למרות שתנועת הסטנדרטים לא הוכיחה את עצמה הרי היא מוכיחה שמערכת החינוך מתלבטת, מחפשת  דרכים, תוהה, ומנסה לשפר את עצמה כל הזמן. סביר להניח שבדרך החיפוש האינסופית והיישום של רעיונות שונים יהיו כישלונות או הדרכים לא ישיגו את מטרתן. אך הדינמיות של המערכת ממשיכה להתקיים וכולנו תקווה שתמצא הדרך הנכונה לתקופה זו, (וכנראה לא תהיה נכונה לתקופות עתידיות) על מנת לשפר את המערכת תוך חיפוש מתמיד . התקווה היא שהמסקנות לגבי היישום באם אינו מצליח יוסקו במהירות רבה יותר ולא לאחר שנים ארוכות שעלולות לגרום נזק למערכת החינוך.

אסטרטגיות שינוי בבית הספר-ארגון שוק וקהילה

בעקבות המאמר של תומס ג'סרגובני

ארגון שוק וקהילה – אסטרטגיות שינוי: מהי דרך הפעולה המיטבית לשינויים עמוקים בבית הספר

במאמרו מתלבט המחבר לגבי דרכים לחולל שינויים עמוקים בבית הספר. טוען שקיימות פרקטיקות הוראה אך אין אפשרות לשינויים רדיקלים. המחבר מציין שכל שינוי בתרבות הבית ספרית דורש מעבר אישי וקבוצתי לחלל ריק הדורש בניית מערך משמעות חדש דבר שקשה מאד לביצוע לנוכח השינויים המתרחשים חדשות לבקרים במערכת החינוך.

סרג'ובני מציג שלוש אפשרויות לחולל שינוי בבית הספר – התייחסות לבית הספר כאל ארגון, שוק או קהילה. הדרך בה אנו בוחרים – או סוכני השינוי בוחרים להתייחס לבית הספר – תכתיב את השינוי .מביא תאוריה של אווצ'י המבחין בין טיפוסי ארגון המציע לזהות לאיזה ארגון שייך בית הספר ואז לגשת לשינוי . כדי לבצע שינוי בבית הספר נדרשות שילוב של שימוש בכוחות של אסטרטגיות הנבדלות זו מזו לגבי ראיית בית הספר: ארגון פורמלי, שוק או קהילה.

סרג'ובני מתייחס להתמקדות בשינוי במורים כמהווים משתני תיווך מרכזיים במשוואת השינוי. לדעתי, התמקדות בשינוי אצל המורים מוטעית – ההתמקדות צריכה להיות בשינוי המערכת כיוון שהמורים מתאימים עצמם לשינויים שלרוב נכפים עליהם בלית ברירה. אני מסכימה עם דעתו שצריך לשפר את היכולות הטכניות בבית הספר .

לגבי התאוריה שלו שמתמקדת בטבע האדם הרי, כפי שציינתי קודם, המורים אינם אנוכיים אלא סתגלנים ולראייה בתוכנית "אופק חדש" שדי נכפתה על ציבור העובדים במערכת החינוך ולמרות שמבחנתנו המורים יש הרעת תנאים הרי אנו ממשיכים להשקיע ולדאוג לתלמידים כמיטב יכולתנו.

לגבי דעתו בהתייחסות לבית הספר כאל קהילה הרי אנו נוכחים לדעת שבתי ספר יכולים להתפתח לכדי קהילות המחויבות לשיתוף פעולה ונסמכות על מחויבות לאמנות חברתיות.

לגבי השינוי המתייחס לבית הספר כאל שוק הרי תגמולים חיצוניים עשויים לשפר רבות את יחס המורים אך אין התנהלות המורים מותנית בתגמולים אלא לדעתי, אלא במידת האחריות האישית של כל מורה ומורה.

מה ישפיע על בית הספר בטווח ארוך ויחולל שינוי – אני מסכימה עם מסקנתו שהשקפות קהילתיות עדיפות מבחינה מוסרית ויעילות יותר למינוף השינוי בבית הספר מאשר השקפות ארגוניות והשקפות המבוססות על כוחות שוק. אך כיוון שגם להשקפות קהילתיות יש בעיות צריך לתת את הדעת עליהן ולבדוק האם נוכל לשלב השקפות נוספות כדי לחולל שינוי. ההתמקדות במערכות הרעיוניות ובמערכות היחסים המתקיימת בין כל המעורבים בבית הספר מובילות למסקנת המאמר ששינוי טוב יותר יתרחש בהתייחסות לבית הספר כאל קהילה.

יצוגים דינמיים ותרומתם ללמידה

לאחרונה, התחלתי לשלב בלמידה ייצוגים דינמיים מתוך מגמה לגוון את הלמידה ולענות על סגנונות הלמידה של יותר תלמידים. כידוע, לכל תלמיד סגנון למידה בו קל לו יותר ללמוד. כיוון שאני מוצאת את עצמי מלמדת די הרבה בשיטה הישנה, משמע, קריאה מתוך הספרים, דיון ומשימות בעקבות החלטתי להוסיף ייצוגים דינמיים. בכיתה ב' אני מלמדת תורה - ספר בראשית. אנו מסיימים עתה את הלימוד על בריאת העולם. חיפשתי ומצאתי מיגוון סרטונים הממחישים את בריאת העולם בצורה מעניינת ושונה. הצגתי את הסרטונים בפני הכיתה כסיכום הנושא ולשמחתי הילדים התלהבו מאד מההמחשה הויזואלית של הנושא ואף פיתחו לאחר מכן את הנושא לנושאי עניין נוספים כמו סיבוב כדור הארץ , תנועת הירח מזאת בהקשר לבריאת המאורות ביום הרביעי . לכן, בנוסף, צפינו בסרטונים ותרשימים הממחישים את תנועת הירח סביב כדור הארץ, סיבוב כדור הארץ סביב עצמו - יום ולילה, וסביב השמש - עונות השנה.
בנוסף, למדנו את השיר "דברים מדברים" של יהודה עמיחי, בשיר הופיעה המילה "ארובה" חלק המילדים ידעו את משמעות המילה אך רובם לא ולכן פרשנו את המילה, דיברנו על כך שבארצנו לא רואים ארובות רבות כיוון שארצנו חמה וברוב הבתים אין אח המוסקים בעצים לעומת אירופה הקרה שם מרובות הארובות. הזכרנו את הארובות של תחנת הכוח ולקינוח ראינו סירטון "ריקוד מנקי הארובות" מתוך הסרט מרי פופינס שעזר לילדים להבין את תפקיד הארובה ומנקי הארובות.
הילדים התלהבו ונהנו מאד ואף הבינו טוב יותר את משמעות "ארובה". כמו כן במסגרת לימודי ספר שמות - משה, נכנסנו לאתר "גלים" וראינו סרטונים על משה כמנהיג . הדבר עורר אצל חלק מהילדים רצון להכין מצגות על הנושאים הנלמדים ולאחר מכן ראינו את המצגות בכיתה ודיברנו על עריכת מצגת בצורה יעילה.
אין ספק שהלמידה גוונה, היצוגים הנ"ל עזרו לילדים ואף אני נהניתי.
כיום אני מוצאת עצמי מחפשת חומרים דינמיים שונים על מנת לגוון ומעריכה את תרומתם ללמידה זאת בעקבות הניסיון בחלקת אלוהים הקטנה שלי, כיתתי.
וכדי לשתף אתכם, טעימה קטנה מהסרט האלמותי "מרי פופינס" שלמרות שנוצר ב - 1964 - מרובים בו האפקטים הויזואלים המרהיבים ושילוב אנימציה עם אנשים וזאת, לפי מיטב ידיעתי, ללא עזרת מחשב.