פרטים עלי

צורן, ישראל
אמא, מורה וסטודנטית לתואר שני במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה במגמת תקשוב ולמידה בביה"ס לחינוך.

27.12.2011

QR Codes - שיווק סלולרי מתקדם







בתכניתו של גיא פינס "עולם הבידור, צפיתי בכתבה על שימוש באפליקציות QR  לקניות. בכתבה ניתן היה לראות כיצד חנויות אופנה שונות מציגות בחלון הראווה ברקוד מסוג זה דבר המאפשר לקונים פוטנציאלים לסרוק את הברקוד ובאמצעות הסריקה לרכוש את המוצר או לברר פרטים לגביו ובעקבות זאת להזמין את המוצר בצבע ובגודל המבוקשים. בנוסף הודגם שימוש במוצר בקניות בסופרמרקט. הקונים נטלו מוצר, סרקו את הברקוד וכך בתום הקנייה לא היה צורך לעבור בקופה אלא התשלום התבצע למעשה דרך הסמארטפון.

בכתבה הוזכרה הסכנה בשימוש בטכנולוגיה זו בקניות והיא שאיננו חשים את הסכומים שאנו מוציאים ועלולים למצוא עצמנו חורגים ממה שהקצבנו לעצמנו.

אין ספק שתחום השיווק הסלולרי המתקדם תופס תאוצה באמצעות שימוש ב- QR CODES.

באמצעות הברקוד הדו ממדי שנסרק באמצעות הסמארטפונים  ועל ידי שימוש באפליקציה ייעודית מקבלים תוכן רלוונטי כך למעשה הופך ה – QR CODE  לכלי ייחודי שדרכו ניתן להעביר כמעט כל סוג של תוכן ולעשות בו שימוש מגוון.

לברקוד QR יש מגוון רחב של שימושים אפשריים:

  • סריקה לקבלת מבצע על מוצר מסוים    
  • סריקה לקבלת מידע
  • סריקה כדי לקבל קובץ
  • סריקה להורדת אפליקציה
  • ועוד. קצרה היריעה מלהרחיב.

בעולם שבו סמארטפונים כל כך נפוצים, QR Code הופך להיות רלווטי לכל עסק ולשימושים רבים ומגוונים. היתרון הגדול של QR Code הוא שכל אחד מבלי ידע מוקדם יכול לסרוק אותו לקבל באופן מידי "תמורה" לסריקה. כמו כן, את הברקוד ניתן להטמיע במקומות רבים, בין אם Online ובין אם Offline.

כך, הופכים ה- QR Codes לכלי שיווקי חזק, המקשר בין העולם הפיסי לעולם המקוון, מאפשרים תגובה מהירה ומיידית וניתנים לשימוש מגוון.

 ועכשיו, לא נותר לנו המורים אלא לבדוק כיצד ניתן לשלב את  הברקוד QR  בלמידה.






24.12.2011

עלייתם של תהליכי סטנדרטיזציה והמחיר שהם גבו.




The Rise and the Price of the Standards MovementAmi Volansky

 עלייתם של תהליכי סטנדרטיזציה והמחיר שהם גבו:
בעקבות המאמר:
מאמר זה מבקש לחשוף את המקורות שהובילו למהלכי סטנדרטיזציה ,  אשר התפתחו מסוף שנות ה 80 והתפשטו במהירות למספר מדינות.  המוקד העיקרי במאמר  הוא שתי מדינות: ארה"ב ואנגליה. המאמר בוחן כוחות שונים אשר נתנו השראה למהלכים לקראת הסטנדרטים כמו: ביקורת ציבורית על ביצועים גרועים בבתי הספר, הניהול הנוקשה והמסורת החזקה של סטנדרטים במדינות מזרח אסיה אשר הובילו במבחנים הבינלאומיים בעולם. המאמר בוחן את המחלוקת המתמשכת בנושא  הסטנדרטים. הוא מדגיש את המחיר הפדגוגי שמשלמים כתוצאה ממיסוד הסטנדרטים. המאמר חושף מגוון משתנים אשר מסבכים את ההבניה של הידע הסטנדרטי בחברה בכיתה וטוען שמדיניות הסטנדרטים צריכה לקחת בחשבון משתנים תרבותיים , כולל הגיוון הרחב שיש בחברה של עולים.

במשך שני עשורים ובעיקר במשך שנות ה-80 וה - 90 מערכות חינוך בקרב העולם המערבי אימצו גישות ניהוליות המסתמכות על רעיון הגלובליזציה. פרדיגמה ניהולית זו מוצאת ביטוי בטווח רחב של רעיונות ושיטות המתייחסות לניהול עצמי, העצמת ביה"ס, התפתחות מקצועית, מעורבות מוגברת יותר של הורים ותפקיד מנהיגי בית הספר. וזה כבר נחשב לצעד אחד קדימה.  המהלכים לקראת בקרה מרכזית על תוכנת הלימודים בעיקר באמצעות סטנדרטים חיצוניים ושיטות הערכה בוצעו עם השקעה רבה, התלהבות, אופטימיות, ויושמה במדינות רבות.  נטייה זו נגדה את הגישות שהעדיפו להעצים את בתי הספר ואת מקצוע ההוראה.

הטענה העיקרית מצד מתנגדי התנועה סטנדרטים לא היה מכוון בכוונה כדי ליצור יותר הקפדה על מטרות הלימודים או כדי לשפר את ההישג של העלאת ציפיות. במקום זאת, המתנגדים מחו על הנטייה להתעלם מן הצרכים הפסיכולוגיים כמו מוטיבציה של  מורים ותלמידים, כי הצרכים מהווים  את הבסיס של תיאוריות מוטיבציה מעשית מודרנית בכל סוגי הארגונים היום. הבעיה לא הייתה הסטנדרטים אלא הדרך בה היו משולבים-או לא עם צרכי המקצוע ועידוד התלמידים. המתנגדים תקפו את הכמות העצומה של תקנים שהוכנסו לבית הספר שהפכו ממוקדים בהצלחת בחינות ולא בלימוד עצמו. ואכן, תלמידים, מורים, בתי ספר, וקהילות - התעלמו מכל סדרי העדיפויות שלהם, וערכים . זה לא היה רק זלזול במקצוע ההוראה אבל עבור ערכים דמוקרטיים בסיסיים, בורות של מה זה אומר לכבד את הזולת צרכים ועוצמה.

המטרה של שיפור תקני במהלך תקופה של התרחבות החינוך נשאר בעדיפות הציבו דבר המוכיח את העובדה שמערכת החינוך אינה קופאת על שמריה אלא מחפשת כל הזמן דרכים לשפר את עצמה. שיפור החינוך הפך צורך ורבות הדרכים שנוסו ויושמו על מערכת החינוך על מנת לשפרה. זה, כשלעצמו, הוא דבר חיובי, למרות שתנועת הסטנדרטים לא הוכיחה את עצמה הרי היא מוכיחה שמערכת החינוך מתלבטת, מחפשת  דרכים, תוהה, ומנסה לשפר את עצמה כל הזמן. סביר להניח שבדרך החיפוש האינסופית והיישום של רעיונות שונים יהיו כישלונות או הדרכים לא ישיגו את מטרתן. אך הדינמיות של המערכת ממשיכה להתקיים וכולנו תקווה שתמצא הדרך הנכונה לתקופה זו, (וכנראה לא תהיה נכונה לתקופות עתידיות) על מנת לשפר את המערכת תוך חיפוש מתמיד . התקווה היא שהמסקנות לגבי היישום באם אינו מצליח יוסקו במהירות רבה יותר ולא לאחר שנים ארוכות שעלולות לגרום נזק למערכת החינוך.

14.12.2011

אסטרטגיות שינוי בבית הספר-ארגון שוק וקהילה


בעקבות המאמר של תומס ג'סרגובני
ארגון שוק וקהילה – אסטרטגיות שינוי: מהי דרך הפעולה המיטבית לשינויים עמוקים בבית הספר


במאמרו מתלבט המחבר לגבי דרכים לחולל שינויים עמוקים בבית הספר. טוען שקיימות פרקטיקות הוראה אך אין אפשרות לשינויים רדיקלים. המחבר מציין שכל שינוי בתרבות הבית ספרית דורש מעבר אישי וקבוצתי לחלל ריק הדורש בניית מערך משמעות חדש דבר שקשה מאד לביצוע לנוכח השינויים המתרחשים חדשות לבקרים במערכת החינוך.
סרג'ובני מציג שלוש אפשרויות לחולל שינוי בבית הספר – התייחסות לבית הספר כאל ארגון, שוק או קהילה. הדרך בה אנו בוחרים – או סוכני השינוי בוחרים להתייחס לבית הספר – תכתיב את השינוי .מביא תאוריה של אווצ'י המבחין בין טיפוסי ארגון המציע לזהות לאיזה ארגון שייך בית הספר ואז לגשת לשינוי . כדי לבצע שינוי בבית הספר נדרשות שילוב של שימוש בכוחות של אסטרטגיות הנבדלות זו מזו לגבי ראיית בית הספר: ארגון פורמלי, שוק או קהילה.
סרג'ובני מתייחס להתמקדות בשינוי במורים כמהווים משתני תיווך מרכזיים במשוואת השינוי. לדעתי, התמקדות בשינוי אצל המורים מוטעית – ההתמקדות צריכה להיות בשינוי המערכת כיוון שהמורים מתאימים עצמם לשינויים שלרוב נכפים עליהם בלית ברירה. אני מסכימה עם דעתו שצריך לשפר את היכולות הטכניות בבית הספר .
לגבי התאוריה שלו שמתמקדת בטבע האדם הרי, כפי שציינתי קודם, המורים אינם אנוכיים אלא סתגלנים ולראייה בתוכנית "אופק חדש" שדי נכפתה על ציבור העובדים במערכת החינוך ולמרות שמבחנתנו המורים יש הרעת תנאים הרי אנו ממשיכים להשקיע ולדאוג לתלמידים כמיטב יכולתנו.
לגבי דעתו בהתייחסות לבית הספר כאל קהילה הרי אנו נוכחים לדעת שבתי ספר יכולים להתפתח לכדי קהילות המחויבות לשיתוף פעולה ונסמכות על מחויבות לאמנות חברתיות.
לגבי השינוי המתייחס לבית הספר כאל שוק הרי תגמולים חיצוניים עשויים לשפר רבות את יחס המורים אך אין התנהלות המורים מותנית בתגמולים אלא לדעתי, אלא במידת האחריות האישית של כל מורה ומורה.
מה ישפיע על בית הספר בטווח ארוך ויחולל שינוי – אני מסכימה עם מסקנתו שהשקפות קהילתיות עדיפות מבחינה מוסרית ויעילות יותר למינוף השינוי בבית הספר מאשר השקפות ארגוניות והשקפות המבוססות על כוחות שוק. אך כיוון שגם להשקפות קהילתיות יש בעיות צריך לתת את הדעת עליהן ולבדוק האם נוכל לשלב השקפות נוספות כדי לחולל שינוי. ההתמקדות במערכות הרעיוניות ובמערכות היחסים המתקיימת בין כל המעורבים בבית הספר מובילות למסקנת המאמר ששינוי טוב יותר יתרחש בהתייחסות לבית הספר כאל קהילה.

3.12.2011

יצוגים דינמיים ותרומתם ללמידה


לאחרונה, התחלתי לשלב בלמידה ייצוגים דינמיים מתוך מגמה לגוון את הלמידה ולענות על סגנונות הלמידה של יותר תלמידים. כידוע, לכל תלמיד סגנון למידה בו קל לו יותר ללמוד. כיוון שאני מוצאת את עצמי מלמדת די הרבה בשיטה הישנה, משמע, קריאה מתוך הספרים, דיון ומשימות בעקבות החלטתי להוסיף ייצוגים דינמיים. בכיתה ב' אני מלמדת תורה - ספר בראשית. אנו מסיימים עתה את הלימוד על בריאת העולם. חיפשתי ומצאתי מיגוון סרטונים הממחישים את בריאת העולם בצורה מעניינת ושונה. הצגתי את הסרטונים בפני הכיתה כסיכום הנושא ולשמחתי הילדים התלהבו מאד מההמחשה הויזואלית של הנושא ואף פיתחו לאחר מכן את הנושא לנושאי עניין נוספים כמו סיבוב כדור הארץ , תנועת הירח מזאת בהקשר לבריאת המאורות ביום הרביעי . לכן, בנוסף, צפינו בסרטונים ותרשימים הממחישים את תנועת הירח סביב כדור הארץ, סיבוב כדור הארץ סביב עצמו - יום ולילה, וסביב השמש - עונות השנה.
בנוסף, למדנו את השיר "דברים מדברים" של יהודה עמיחי, בשיר הופיעה המילה "ארובה" חלק המילדים ידעו את משמעות המילה אך רובם לא ולכן פרשנו את המילה, דיברנו על כך שבארצנו לא רואים ארובות רבות כיוון שארצנו חמה וברוב הבתים אין אח המוסקים בעצים לעומת אירופה הקרה שם מרובות הארובות. הזכרנו את הארובות של תחנת הכוח ולקינוח ראינו סירטון "ריקוד מנקי הארובות" מתוך הסרט מרי פופינס שעזר לילדים להבין את תפקיד הארובה ומנקי הארובות.
הילדים התלהבו ונהנו מאד ואף הבינו טוב יותר את משמעות "ארובה". כמו כן במסגרת לימודי ספר שמות - משה, נכנסנו לאתר "גלים" וראינו סרטונים על משה כמנהיג . הדבר עורר אצל חלק מהילדים רצון להכין מצגות על הנושאים הנלמדים ולאחר מכן ראינו את המצגות בכיתה ודיברנו על עריכת מצגת בצורה יעילה.
אין ספק שהלמידה גוונה, היצוגים הנ"ל עזרו לילדים ואף אני נהניתי.
כיום אני מוצאת עצמי מחפשת חומרים דינמיים שונים על מנת לגוון ומעריכה את תרומתם ללמידה זאת בעקבות הניסיון בחלקת אלוהים הקטנה שלי, כיתתי.
וכדי לשתף אתכם, טעימה קטנה מהסרט האלמותי "מרי פופינס" שלמרות שנוצר ב - 1964 - מרובים בו האפקטים הויזואלים המרהיבים ושילוב אנימציה עם אנשים וזאת, לפי מיטב ידיעתי, ללא עזרת מחשב.






26.11.2011

רפורמות -בעקבות המאמר של הארי קיובן

שוב ושוב חוזרת הרפורמה –Larry Cuban-
בעקבות המאמר במסגרת הקורס:סוגיות במדיניות החינוך
כמורה ותיקה במערכת החינוך המשתנה תדיר (30 שנה) הייתי עדה לרפורמות שונות ומשונות שניחתו אל המערכת חדשות לבקרים. כל כמה שנים (ולעיתים פחות) מתעורר משרד החינוך ולאחר התייעצות עם מומחים בתחומים שונים ולאור גלי שינויי המתרחשים במערכות חינוך בעולם מאמץ המשרד רפורמה זמנית ומנסה להחיל אותה על מערכת החינוך תוך "טרטור" המורים התלמידים ושאר הנוגעים למערכת. מנסיוני , חלק מהרפורמות החזיקו מעמד זמן רב יותר וחלק פחות אך ניתן להעריך את הנסיונות של המשרד להתחדש, לשנות ולמצוא דרך להתחבר למאה העשרים – ועוד לא התחלנו לדבר על המאה ה-21.
במאמרו מציע קיובן הסבר רציונלי לרפורמות חוזרות ונשנות תוך סקירה של רפורמות שונות שעברו על המערכת בארצות הברית. קיובן מציע הסבר רציונאלי הנשען על שני דימויים – המטוטלת והמחזוריות. המטוטלת – טוען קיובן – לוקה בפגמים שיש נטייה להתעלם מהם- ראשית תנועת המטוטלת אמורה להחזיר אותה לנקודת המוצא – יש תנועה אך אין כל שינויי. פגם זה אני רואה בא לידי ביטוי לאורך השנים , יש תנועה אך אין שינוי.
הפגם השני במטפורת המטוטלת, עפ"י קיובן – היא שעל פי דימוי זה יש צורך בכוח חיצוני רב עוצמה, מחוץ לשליטתם של קובעי המדיניות ואנשי המקצוע, כדי לתת למטוטלת דחיפה ראשונה.
מטפורת המטוטלת מתיימרת להסביר את הישנותן של אותן רפורמות, אך בפועל מחלישה את התפיסה הרציונאלית של קובעי המדיניות, בהראותה כמה חסרי אונים הם בכל הקשור לשינוי הסביבה הבית ספרית.
דימוי נוסף – הוא דימוי המחזוריות – ביסודה הנחה של צפיות. אחד הטיעונים המפותחים ביותר בקשר למחזורים , עפ"י שני היסטוריונים – שליזנגר האב והבן, שאפשר ליישמם בקלות על החינוך הבית ספרי וכאשר מתחוללות תמורות ערכיות בחברה בכללותה, בתי הספר מתאימים עצמם אליהן. (הילד במרכז וכדומה). באמצעות המחזוריות ניתן עפ' שליזנגר, להסביר הן יציבות ושינוי והן הלכי רוח מתחלפים של פסימיות ואופטימיות. ובכל זאת – היציבות מתקיימת בתוך השינוי.
עפ' המאמר גלי התמקדות ציבורית בבתי הספר נוצרים שוב ושוב כיוון שהערכים המתנגשים מושרשים עמוק בכלכלה, בתהליכים הפוליטיים ובבתיי הספר עצמם. כל תמורה חברתית, כלכלית, וכדומה מתורגמת לקווי מדיניות מומלצים לבתי הספר.  אין ספק שלאורך השנים ראיתי כמה גלי נסיונות שינוי כאלה שהחזיקו מעמד חלקם יותר חלקם פחות אך רפורמה מהותית לא נעשתה במערכת החינוך, לדעתי, כולל הרפורמה הנוכחית של אופ"ק חדש המנסה לעשות שינוי אך לדעתי מתמקדת בפרטים לא מספיקים כמו  העלאת שעות עבודתו של המורה במטרה להעניק לתלמידים יותר אך כפי שאני רואה זאת נוגעת רק בקצה הקרחון.
קטונתי מלהציע דרך לרפורמה אמיתית אך דבר אפשרי הוא עפי' המאמר שהדרך לרפורמה אמיתית היא הבנת הגורמים הרלוונטיים מדוע רפרמות הצליחו או לא וכיצד? וכן על ידי בחינה מדוקדקת של הסברים חלופיים שהוצעו במאמר זה ובמקומות אחרים והערכתם לאור הנתונים.
אני מקווה שבשנים שנותרו לי במערכת החינוך אכן אזכה ואהיה שותפה לרפורמה משמעותית שתחול במערכת ותקיף גם את תוכנית הלימודים בכל הרמות כולל שינוי טכנולוגי מעמיק. לו ייהי.

ולמי שמעוניין סיכום המאמר באתר מס"ע בקישור המצורף כאן




20.11.2011

אתם מקסימים - הוקרה

לאחרונה, עסקנו בבית הספר בו אני עובדת בכלי פשוט ועוצמתי ליצירת מוטיבציה - הוקרה. כולנו מכירים כלי זה ויודעים עד כמה הוא יכול להשפיע על מוטיבציה אך לצערינו לא כולנו מאמצים את הכלי הכל כך פשוט.
מנסיוננו אנו יודעים שלעיתים, היכולת לומר משהו טוב על האדם שממול- התלמיד שממול - בהתייחס למשהו שהוא עשה לא תמיד באה בקלות. אנו גם מודעים לעובדה עד כמה באופן אישי הוקרה גורמת לנו לזקוף את קומתנו, להרגיש נחוצים ולרצות להמשיך לעשות עוד ובקיצור מגבירה את המוטיבציה שלנו.
מנסיון אישי - במקום העבודה הקודם שלי היתה בוסית שלא העריכה את הדברים הנעשים. קיטוריה לגבי אופן העשייה היו מאד לא מפרגנים, בלשון המעטה, והדבר גרם לי לרצות לא לעשות, כי הרי בכל מקרה לא מעריכים אז למה אני צריכה "להרוג את עצמי?" כדי לרצות מישהו שאף פעם לא מרוצה.דבריי הבוסית נשמעו בערך כך: : "זה כל מה שהספקת היום?! איזו מן עבודה זו?! הבת הקטנה שלי עושה את זה טוב יותר! זה כל כך קטן ועלוב מה שעשית! זה לא מספיק טוב/איכותי/מקצועי".
מה דעתכם על בוס כזה? האם זה מעורר אצלכם מוטיבציה? אולי מוטיבציה להרעיל ת'בוס, נכון? האם זה היה מעורר מוטיבציה להשקיע יותר, לחשוב יותר, להיות יצירתי, להעיז, להוביל, לחשוב בגדול, לתרום? ממש לא.
לעומת זאת בוס המקבל את פנינו בחיוך בבוקר , מפרגן, מעיר הערות חיוביות - מעורר מוטיבציה לעשות, לתרום, להיות יצירתי .


בואו נאמץ לעצמנו גישה כזו וניישם אותה כבר מעכשיו.


ולראייה - אני מזמינה אתכם לראות סרטון הממחיש את העוצמה של ההוקרה והפרגון על אנשים - סרטון שיעשה רק טוב.
למרות שהסרטון מעט ארוך  (כ-15 דקות) הקדישו לו את זמן הצפייה ותצאו נשכרים.




15.11.2011

ייצוגים דינמיים בהוראה






במסגרת עבודת הסמנריון בחרתי לבדוק כיצד משלבים מורים ייצוגים דינמיים בהוראה בכיתה. אין לי ספק שייצוגים מסוג זה תורמים רבות לעניין של תלמידים וכן לרמת הבנתם. לעיתים הסבר ארוך ומייגע אינו מבהיר כמו תרשים או סרטון קצר על מושג או תהליך. במסגרת עבודתי בכיתה, ועם האמצעים הדלים יחסית שעומדים לרשותי (בכיתתי אין אפשרות לחיבור לאינטרנט ולכן אני נודדת עם התלמידים לחדר מחשבים המחכה לשדרוג ומחשבים חדשים) אני משתדלת לשלב לתלמידים ייצוגים דינמיים שונים כמו סרטונים בנושא הנלמד, תרשימים חזותיים וכדומה. אין ספק, וזאת אני רואה מתגובותיהם, שהתלמידים נתרמים רבות מצפייתם בייצוגים אלה ובהמשך ייתרמו רבות שיוכלו בעצמם ליצור ייצוגים ואף לפעול בהם. בכיתה ג' אנו לומדים עתה על הולדת משה רבינו, על גזירות פרעה ובני ישראל במצרים. כמובן שקראנו את הטקסט המקראי תוך הסבר ופעילות סביבו והתלמידים גילו התעניינות סבירה. אך כשהקרנו חלק מהסרט "נסיך מצרים" בו מציגים באנימציה משובחת את לידת משה, משה בתיבה וחייו בארמון פרעה גילו התלמידים התעניינות מרובה ונהנו מאד מהצפייה. אני מצרפת קישור לחלק מהסרטהנ"ל וממליצה למורים לשלב כמה שיותר אמצעים חזותיים - ייצוגים דינמיים בהוראתם.גם בכיתה ב' - בנושאים שונים מספר בראשית - בריאת העולם, סיפור גן העדן, תיבת נוח, אני מרבה לשלב סרטונים הממחשים את הנושאים באופן מהנה ומרהיב. אף אני כתלמידה נהנית משילוב ייצוגים דינמיים ונתרמת רבות מהגיוון באמצעי ההוראה (הייצוגים הדינמיים) במהלך לימודי. לעיתים "תמונה שווה אלף מילים".
והרי הקישור לסרטון: כאן

22.8.2011

פעילות בפייסבוק

במסגרת הקורס " היבטים גלובליים בתקשוב" הנערך גם דרך הפייסבוק התבקשנו לבדוק את פעיליותנו באתר. לאחר שבדקתי נוכחתי לדעת שה"חרדה" משימוש בפייסבוק הנחתה את דרכי וגרמה לי לפעול בצורה מינורית לחלוטין. רק לאחרונה התחזק בטחוני ונכנסתי לאתר בפייסבוק יותר מבעבר ואף, העזתי ופניתי לקבוצה וביקשתי עזרה (ולשמחתי קיבלתי וברצון) וכן הגבתי.


אם כן , הדרך היא פשוט לפעול וכך לצבור מיומנות וביטחון והעיקר "לא לפחד כלל".

תוכניות תקשוב ויישומן בבתי הספר

תכנית התקשוב הלאומית החדשה הביאה אותנו לחשוב על שלל תכניות הלימודים אשר פורסמו ויושמו שלא תמיד בהצלחה  בשלושת העשורים האחרונים .עידן הטכנולוגיה של המאה ה21 לא מותיר לנו ברירה אלא להשתלב . דהיינו מערכת החינוך בהיותה המערכת אשר מכשירה את דור העתיד מחוייבת להתאים את עצמה לעידן החדש . כיום המצב הנוכחי עגום במקצת , תלמידינו נמצאים בביתם בו המידע נגיש והטכנולוגיה מצויה אך מגיעים  לבית הספר בו  הם נמצאים בתוך בועה המנותקת מהמציאות החדשה .
שינויים כדרכם מתרחשים על ידי תהליכים, אשר לעיתים מאטי קצב ורבי מהמורות , כך גם בתהליכי  הטמעת התקשוב , רבים הנסיונות להטמיע אך רבים  גם המכשולים העומדים בדרך  . 
קשה להצביע  על הגורם היחיד אשר מונע ממהפכה להתרחש . גורמים רבים חייבים להילקח בחשבון :  הכשרת מורים , הכשרת התלמידים , תכנית הלימודים , תכנים , דרכי הוראה  , הערכות פיזית של כלים טכנולוגיים, תמיכה טכנית ועוד..
מערכת החינוך פועלת היום ביתר מרץ לשילוב תוכניות התקשוב בבתי הספר. אין ספק שתהליך זה ייקח עוד זמן אך אנו בכיוון הנכון במודעות לחשיבות של הכנסת התוכנית ובנסיונות להטמיע. אני כבורג קטן מתכוונת השנה להכניס, בקטן, יישומים שונים הקשורים לתקשוב להתחיל בכיתות בהן אני מלמדת בתקווה ש"אדביק" עוד מורות בבית הספר שיראו כי טוב.

13.7.2011

חשיבה ביקורתית

באחד השיעורים האחרונים נחשפנו למחקרים שמצאו באופן חד משמעי, כי אין תועלת במחשוב בבתי הספר, ואין הבדל בין לימוד בכיתה רגילה ולימוד מרחוק, לאחר בדיקת המחקרים -או לפחות חלקם, נראה כי הכותרות היו די סנצציוניות על מנת למשוך קוראים אך התוכן היה מעמיק הרבה יותר. מי שהעמיק לקרוא  נוכח לדעת שכמו שמשתמשים כיום בטכנולוגיה היעילות שלה אינה ממוצה. נזכרתי בסיפור ששמענו מאחת המרצות על ימיה הראשונים של המכונית שלפניה היה רץ אדם עם דגל אדום וקורא "מכונית בדרך" על מנת להזהיר את העוברים ושבים. גם אז לא מיצו את יכולותיה של המכונית ולקח זמן עד שהבינו שהמכונית שונה מעגלה עם סוס. נראה לי שאנו כבר הבנו שבבתי הספר לא ממצים את יכולותיה של טכנולוגיה חדשנית ואל לנו לקבל דברים כפשוטם אלא לחקור ולבדוק מדוע בעצם הדברים אינם פועלים כמו שצריך. לדעתי ברגע שהגענו להבנה זו נכוון לשנות את כל סביבת הלמידה בהתכוונות טכנולוגית. כך ראוי.


8.7.2011

הערכת ייצוגי מולטימדיה

בשיעור האחרון "הערכת טכנולוגיות ידע" דר' ליאת אייל –צפינו בסרטים ובמיצגים ויזואלים המדגימים תהליכים שונים וניסינו להעריך אותם. נוכחנו לדעת שאמצעים אלה דורשים גם הם ,כמו פעילויות מתוקשבות ושאינן מתוקשבות, הערכה מדוקדקת כדי שנוכל לדעת האם הם משרתים את המטרה שלשמה נוצרו או לעיתים מבלבלים ומחבלים בה. התרגיל שקיבלנו – למצוא סרטון ולהעריכו היה מעניין ודרכו ראינו עד כמה צריכים גם הסרטים והמיצגים הויזואלים לעמוד בקרטריונים מסויימים אם כי עדיין לא פרטנו בהרחבה מהם..
היה שיעור מרתק ומלמד.

שיעורים מקוונים

בסמסטר זה אנו לומדים שיעור מקוון  "מחקר מתקדם בחינוך" בהנחיית גב' יונה מילר. נתבקשנו למלא שאלון לגבי יעילות השיעור המקוון. בתחילה, כשנודע לי שנלמד בסוג שיעור זה, שמחתי כיוון ששיעור מסוג זה מאפשר גמישות בזמן ובמקום וכולנו מודעים לכך שהדברים הנל' חשובים ביותר בקצב החיים העמוס שלנו. היום אני בודקת עם עצמי עד כמה אני צריכה להשקיע בשיעור זה וכיוון שהמשמעת העצמית ללימוד מקוון צריכה להיות גבוהה ביותר- ולא תמיד אני מצטיינת בכך- אני חוששת שמה לא אעמוד בקצב. דבר זה גורם לי לקרוא שוב ושוב את החומרים הנשלחים אלינו – (יתרון נוסף שתמיד אפשר לחזור אחורה ולתרגל שוב)  על מנת לשלוט בחומר. האפשרות להתייעץ ולשאול שאלות בפורום הכרחית בשיעור מסוג זה כך שכמעט כמו בשיעור רגיל ניתן לקבל הדרכה . בעתיד , לדעתי , יישמו יותר שיעורים מקוונים וזאת בשל כל היתרונות שמניתי קודם. כנראה שמכל תלמיד המשתתף בקורס זה תידרש האחריות אישית גבוהה על מנת לעמוד בקצב ולהצליח בקורסים הללו.

25.6.2011

פעילויות מתוקשבות - לבור את המוץ מן התבן

במסגרת הקורס "הערכת טכנולוגיות מידע וידע" -דר' ליאת אייל - אנו לומדים כיצד להעריך סביבות למידה מתוקשבות. וכמו כל הערכה מסתבר שיש קרטריונים גם לתחום זה שהתפתחו בעקבות הצורך -כפי שציינתי בכותרת - לבור את המוץ מן התבן. באחת מעבודתנו אנו נדרשים להעריך סביבת למידה מתוקשבת וכשבדקתי את הסביבה נוכחתי לדעת שמה שעל פניו נראתה לי סביבה מתוקשבת ראוייה אינה עונה בצורה טובה מספיק לקרטריונים הנדרשים. דבר זה מחדד אצלי את המודעות לחשיבות הבדיקה - אם בעבר התפעלתי מסביבות למידה מתוקשבות שונות הרי עכשיו אהיה מודעת שעלי להפעיל ביקורת כדי להעריך ולראות אם הסביבה הנל' אכן מתאימה לצרכי וראוי לפעול בה. כרגע נראה לי הדבר משימה די מסובכת להתחיל לבדוק עפ' כל כך הרבה קרטריונים אך אני מקווה שבעתיד, עם שכלול המיומנות האישית שלי בהערכה מסוג זה, אוכל לעשות זאת ביתר קלות.

ענת

22.5.2011

תוכניות לימודים בעידן הדיגיטלי

בשבוע שעבר סיימנו ללמוד את קורס קוריקולום במסגרתו נחשפנו לכמה תפיסות כיצד אמורה להיראות תוכנית לימודים. כשמוהנד מוסטפא, המרצה, שאל כלאחד מאיתנו על ההרהורים והתובנות מהקורס ציינתי שהיום, יותר מתמיד, תוכנית הלימודים צריכה להיות דינמית וצריך להתאימה לעידן הדיגיטלי. אם אנו רוצים שאכן משהו ישתנה במערכת החינוך אנו חייבים לשנות את דרכי הלמידה ואת תוכניות הלימודים כך שיתאימו לעידן הנוכחי.
השאלה שעולה אצלי היא מה צריך להשתנות קודם - דרכי הלמידה או תוכניות הלימודים או , הדבר הטוב ביותר שהשינוי יתרחש בד בבד.
כיצד זה ייעשה? השילוב של כורח המציאות שאנו חייבים להתייחס אליה במערכת החינוך תכפה גם עדכון תוכניות הלימודים ויפה שעה אחת קודם.

14.5.2011

חשיבות הטכנולוגיה והאימפריליזם הטכנולוגי.

לפני שבוע נשבר מסך המחשב שלי. למרות קשיי הניכרים בטכנולוגיה היום יומית היה קשה לי ביותר להסתדר ללא מחשב. מסרתי אותו כמובן, לתיקון תמורת סכום סימלי (שערכו כחצי משווי המחשב) ומיהרתי לרכוש לעצמי מחשב חדש. הקשיים שהיו לי בהעדר מחשב הוכיחו לי איך בלי ששמתי לב הפך המחשב להיות כלי תקשורת מרכזי בחיי הכולל מלבד תקשורת בינאישית מקור מידע ,צרכנות ועוד. ניסיתי להיזכר איך לפני עידן המחשב ולפני עידן הרשתות החברתיות אנשים נאלצו ממש להיפגש פיזית על מנת לקיים תקשורת ולהתאמץ לנסח מחמאות במקום ללחוץ על ה"לייק" . לאנשים היה שם מלא ושם משפחה במקום "יוזר נם" . לפני עידן הסקייפ אנשים יכלו לדבר בטלפון לבושים בפיג'מה היום צריך לעשות פן והתאפר  (או להתגלח במקרה של זכר זיפני) לפני שעולים לסקייפ . אחרי שהבנתי את נפח התפיסה של התקשורת הביתית בעזרת המחשב בחיי ובעקבות הידיעה בה התבשרנו השבוע שחברת מיקרוסופט רכשה את חברת סקייפ הבנתי שגם החברות הגדולות מבינות את הפוטנציאל הגלום בשוק הביתי פרטי  ושולחות זרועות ארוכות למערכות שמשמשות בעיקר לצרכים ביתיים ותקשורת בינאישית פרטית. אימפריליזם במיטבו .ותחשבו על זה...

30.4.2011

אורינות טכנולוגית

אורינות טכנולוגית מהי? ובכן אלה שיש להן אורינות טכנולוגית "נולדו עם עכבר ביד" אינם זקוקים להסברים מיותרים. הנדרשים הם אותם חסרי המיומנות. בניית יחידת הלימוד במסגרת הקורס דורשת מיומנות טכנולוגית או לפחות, כך חשבתי, מיומנות קריאה מוקפדת של המדריכים. אך כמה טעיתי - לאחר קריאה חוזרת ונשנת ונסיונות ישומים כולל עזרה מעוזרת ההוראה החדורה רצון טוב, עדיין אני מוצאת עצמי מנסה שוב ושוב לעשות פעולות שונות ולא תמיד, בלשון המעטה, מצליחה. אז אורינות טכנולוגית ניתן לרכוש ללא ספק , וכמו כל דבר אחר נדרש תרגול רב וניסיונות ובעיקר, לא להתייאש....  וכמה אהיה מאושרת שאוכל לאמץ את שתי המילים האחרונות  המציעות "לא להתייאש".. 

9.4.2011

חבלי לידה

במסגרת לימודי ל-MA בחינוך בהתמחות בתקשוב ולמידה במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה התבקשתי לפתוח בלוג. כהרגלי במה שקשור לחדש ולא מוכר נכנסתי מעט ללחץ וניסיונותי לפתוח בלוג הפיקו, לא תאמינו, 4 בלוגים טריים על שמי. בכל פעם המערכת "זרקה" אותי ואז פתחתי בלוג חדש ומסתבר שהישן נשמר. לא אתייהר ואמר שיש לי הגיגים היכולים למלא 4 בלוגים לכן מחקתי 3 והשארתי את הנוכחי. על מה אלהג בבלוג זה עדיין לא ממש ברור לי אך אקווה שהמקצועיות שלי תבוא לידי ביטוי בכל מילה ומילה. תגובות יתקבלו בברכה.

3.4.2011

מטרת הבלוג

מטרת הבלוג עפ' הבנתי, היא לארגן וליצור מידע קייםוכן ליצור ידע חדש.זאת תוך הפצת רעיונות בתחום בו אבחר או אחרים יבחרו להיתמקד תוך הזמנה לקריאה ובדרך כלל גם לתגובות. במקרה של הבלוג שלנו כסטודנטים במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה זהו בלוג מקצועי ומטרתו להעלות ולשתף ברעיונות, ידע, מידע, והתלבטויות. מטרה נוספת של הבלוג היא להתבונן ולקרוא בלוגים של עמיתים מתוך מטרה ללמוד מהדוגמאות ולהתעשר מהן.

20.3.2011

עולם הולך ונעלם או "לייט אה קינדל"

 

אתמול צפיתי בסרט "יש לך הודעה" – סרט בכיכובם של מג ריאן וטום הנקס – קומדיה רומנטית מתקתקה. ומה לרומנטיקה ולטכנולוגיה? הרומנטיקה בסרט התפתחה באמצעות האינטרנט – מיילים ליתר דיוק אך לא בכך רציתי להתמקד. הסרט גרם לי להרהר מה לגבי עתידן של חנויות הספרים?  וכיצד זה מתקשר לעניינו ? בסרט ענק ספרים "בולע" חנות ספרים קטנה ואינטימית – מה יהיה עתידן של חנויות הספרים?  כשקוראי הספרים האלקטרוניים יכנסו לשימוש תדיר? בכתבה שהופיעה בתאריך 11.3.2011 במוסף תרבות של "מעריב" בשם "לייט אה קינדל" (משם השאלתי את הכותרת) כותבת מעיין זיגדון על קורא הספרים האלקטרוניים שגרם לה לפנות את הספרייה. את הכתבה לא ניתן לסרוק ולפרסם בגלל זכויות יוצרים אך אני מפנה אתכם לאתר של "מעריב" ולסדרת כתבות על קוראי ספרים אלקטרוניים. שימו לב במיוחד לכתבה הבאה:

 "מהפך בקמפוס: במקום ספרים – מחשב לוחתלמידים באונ' הפתוחה יקחו חלק בניסוי שבמסגרתו יוכלו לדפדף בחומר הלימוד באמצעות קורא אלקטרוני בן דמותם של ה-iPad והקינדל" /אפרת זמר | 11/3/2010.

כתובת הכתבה באתר מעריב: 

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/080/324.html

את שאר הכתבות בנושא ניתן לקרוא באתר של מעריב -בתיבת החיפוש רישמו: קורא ספרים אלקטרוני.

להתראות

ענת