פרטים עלי

צורן, ישראל
אמא, מורה וסטודנטית לתואר שני במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה במגמת תקשוב ולמידה בביה"ס לחינוך.

27.12.2011

QR Codes - שיווק סלולרי מתקדם







בתכניתו של גיא פינס "עולם הבידור, צפיתי בכתבה על שימוש באפליקציות QR  לקניות. בכתבה ניתן היה לראות כיצד חנויות אופנה שונות מציגות בחלון הראווה ברקוד מסוג זה דבר המאפשר לקונים פוטנציאלים לסרוק את הברקוד ובאמצעות הסריקה לרכוש את המוצר או לברר פרטים לגביו ובעקבות זאת להזמין את המוצר בצבע ובגודל המבוקשים. בנוסף הודגם שימוש במוצר בקניות בסופרמרקט. הקונים נטלו מוצר, סרקו את הברקוד וכך בתום הקנייה לא היה צורך לעבור בקופה אלא התשלום התבצע למעשה דרך הסמארטפון.

בכתבה הוזכרה הסכנה בשימוש בטכנולוגיה זו בקניות והיא שאיננו חשים את הסכומים שאנו מוציאים ועלולים למצוא עצמנו חורגים ממה שהקצבנו לעצמנו.

אין ספק שתחום השיווק הסלולרי המתקדם תופס תאוצה באמצעות שימוש ב- QR CODES.

באמצעות הברקוד הדו ממדי שנסרק באמצעות הסמארטפונים  ועל ידי שימוש באפליקציה ייעודית מקבלים תוכן רלוונטי כך למעשה הופך ה – QR CODE  לכלי ייחודי שדרכו ניתן להעביר כמעט כל סוג של תוכן ולעשות בו שימוש מגוון.

לברקוד QR יש מגוון רחב של שימושים אפשריים:

  • סריקה לקבלת מבצע על מוצר מסוים    
  • סריקה לקבלת מידע
  • סריקה כדי לקבל קובץ
  • סריקה להורדת אפליקציה
  • ועוד. קצרה היריעה מלהרחיב.

בעולם שבו סמארטפונים כל כך נפוצים, QR Code הופך להיות רלווטי לכל עסק ולשימושים רבים ומגוונים. היתרון הגדול של QR Code הוא שכל אחד מבלי ידע מוקדם יכול לסרוק אותו לקבל באופן מידי "תמורה" לסריקה. כמו כן, את הברקוד ניתן להטמיע במקומות רבים, בין אם Online ובין אם Offline.

כך, הופכים ה- QR Codes לכלי שיווקי חזק, המקשר בין העולם הפיסי לעולם המקוון, מאפשרים תגובה מהירה ומיידית וניתנים לשימוש מגוון.

 ועכשיו, לא נותר לנו המורים אלא לבדוק כיצד ניתן לשלב את  הברקוד QR  בלמידה.






24.12.2011

עלייתם של תהליכי סטנדרטיזציה והמחיר שהם גבו.




The Rise and the Price of the Standards MovementAmi Volansky

 עלייתם של תהליכי סטנדרטיזציה והמחיר שהם גבו:
בעקבות המאמר:
מאמר זה מבקש לחשוף את המקורות שהובילו למהלכי סטנדרטיזציה ,  אשר התפתחו מסוף שנות ה 80 והתפשטו במהירות למספר מדינות.  המוקד העיקרי במאמר  הוא שתי מדינות: ארה"ב ואנגליה. המאמר בוחן כוחות שונים אשר נתנו השראה למהלכים לקראת הסטנדרטים כמו: ביקורת ציבורית על ביצועים גרועים בבתי הספר, הניהול הנוקשה והמסורת החזקה של סטנדרטים במדינות מזרח אסיה אשר הובילו במבחנים הבינלאומיים בעולם. המאמר בוחן את המחלוקת המתמשכת בנושא  הסטנדרטים. הוא מדגיש את המחיר הפדגוגי שמשלמים כתוצאה ממיסוד הסטנדרטים. המאמר חושף מגוון משתנים אשר מסבכים את ההבניה של הידע הסטנדרטי בחברה בכיתה וטוען שמדיניות הסטנדרטים צריכה לקחת בחשבון משתנים תרבותיים , כולל הגיוון הרחב שיש בחברה של עולים.

במשך שני עשורים ובעיקר במשך שנות ה-80 וה - 90 מערכות חינוך בקרב העולם המערבי אימצו גישות ניהוליות המסתמכות על רעיון הגלובליזציה. פרדיגמה ניהולית זו מוצאת ביטוי בטווח רחב של רעיונות ושיטות המתייחסות לניהול עצמי, העצמת ביה"ס, התפתחות מקצועית, מעורבות מוגברת יותר של הורים ותפקיד מנהיגי בית הספר. וזה כבר נחשב לצעד אחד קדימה.  המהלכים לקראת בקרה מרכזית על תוכנת הלימודים בעיקר באמצעות סטנדרטים חיצוניים ושיטות הערכה בוצעו עם השקעה רבה, התלהבות, אופטימיות, ויושמה במדינות רבות.  נטייה זו נגדה את הגישות שהעדיפו להעצים את בתי הספר ואת מקצוע ההוראה.

הטענה העיקרית מצד מתנגדי התנועה סטנדרטים לא היה מכוון בכוונה כדי ליצור יותר הקפדה על מטרות הלימודים או כדי לשפר את ההישג של העלאת ציפיות. במקום זאת, המתנגדים מחו על הנטייה להתעלם מן הצרכים הפסיכולוגיים כמו מוטיבציה של  מורים ותלמידים, כי הצרכים מהווים  את הבסיס של תיאוריות מוטיבציה מעשית מודרנית בכל סוגי הארגונים היום. הבעיה לא הייתה הסטנדרטים אלא הדרך בה היו משולבים-או לא עם צרכי המקצוע ועידוד התלמידים. המתנגדים תקפו את הכמות העצומה של תקנים שהוכנסו לבית הספר שהפכו ממוקדים בהצלחת בחינות ולא בלימוד עצמו. ואכן, תלמידים, מורים, בתי ספר, וקהילות - התעלמו מכל סדרי העדיפויות שלהם, וערכים . זה לא היה רק זלזול במקצוע ההוראה אבל עבור ערכים דמוקרטיים בסיסיים, בורות של מה זה אומר לכבד את הזולת צרכים ועוצמה.

המטרה של שיפור תקני במהלך תקופה של התרחבות החינוך נשאר בעדיפות הציבו דבר המוכיח את העובדה שמערכת החינוך אינה קופאת על שמריה אלא מחפשת כל הזמן דרכים לשפר את עצמה. שיפור החינוך הפך צורך ורבות הדרכים שנוסו ויושמו על מערכת החינוך על מנת לשפרה. זה, כשלעצמו, הוא דבר חיובי, למרות שתנועת הסטנדרטים לא הוכיחה את עצמה הרי היא מוכיחה שמערכת החינוך מתלבטת, מחפשת  דרכים, תוהה, ומנסה לשפר את עצמה כל הזמן. סביר להניח שבדרך החיפוש האינסופית והיישום של רעיונות שונים יהיו כישלונות או הדרכים לא ישיגו את מטרתן. אך הדינמיות של המערכת ממשיכה להתקיים וכולנו תקווה שתמצא הדרך הנכונה לתקופה זו, (וכנראה לא תהיה נכונה לתקופות עתידיות) על מנת לשפר את המערכת תוך חיפוש מתמיד . התקווה היא שהמסקנות לגבי היישום באם אינו מצליח יוסקו במהירות רבה יותר ולא לאחר שנים ארוכות שעלולות לגרום נזק למערכת החינוך.

14.12.2011

אסטרטגיות שינוי בבית הספר-ארגון שוק וקהילה


בעקבות המאמר של תומס ג'סרגובני
ארגון שוק וקהילה – אסטרטגיות שינוי: מהי דרך הפעולה המיטבית לשינויים עמוקים בבית הספר


במאמרו מתלבט המחבר לגבי דרכים לחולל שינויים עמוקים בבית הספר. טוען שקיימות פרקטיקות הוראה אך אין אפשרות לשינויים רדיקלים. המחבר מציין שכל שינוי בתרבות הבית ספרית דורש מעבר אישי וקבוצתי לחלל ריק הדורש בניית מערך משמעות חדש דבר שקשה מאד לביצוע לנוכח השינויים המתרחשים חדשות לבקרים במערכת החינוך.
סרג'ובני מציג שלוש אפשרויות לחולל שינוי בבית הספר – התייחסות לבית הספר כאל ארגון, שוק או קהילה. הדרך בה אנו בוחרים – או סוכני השינוי בוחרים להתייחס לבית הספר – תכתיב את השינוי .מביא תאוריה של אווצ'י המבחין בין טיפוסי ארגון המציע לזהות לאיזה ארגון שייך בית הספר ואז לגשת לשינוי . כדי לבצע שינוי בבית הספר נדרשות שילוב של שימוש בכוחות של אסטרטגיות הנבדלות זו מזו לגבי ראיית בית הספר: ארגון פורמלי, שוק או קהילה.
סרג'ובני מתייחס להתמקדות בשינוי במורים כמהווים משתני תיווך מרכזיים במשוואת השינוי. לדעתי, התמקדות בשינוי אצל המורים מוטעית – ההתמקדות צריכה להיות בשינוי המערכת כיוון שהמורים מתאימים עצמם לשינויים שלרוב נכפים עליהם בלית ברירה. אני מסכימה עם דעתו שצריך לשפר את היכולות הטכניות בבית הספר .
לגבי התאוריה שלו שמתמקדת בטבע האדם הרי, כפי שציינתי קודם, המורים אינם אנוכיים אלא סתגלנים ולראייה בתוכנית "אופק חדש" שדי נכפתה על ציבור העובדים במערכת החינוך ולמרות שמבחנתנו המורים יש הרעת תנאים הרי אנו ממשיכים להשקיע ולדאוג לתלמידים כמיטב יכולתנו.
לגבי דעתו בהתייחסות לבית הספר כאל קהילה הרי אנו נוכחים לדעת שבתי ספר יכולים להתפתח לכדי קהילות המחויבות לשיתוף פעולה ונסמכות על מחויבות לאמנות חברתיות.
לגבי השינוי המתייחס לבית הספר כאל שוק הרי תגמולים חיצוניים עשויים לשפר רבות את יחס המורים אך אין התנהלות המורים מותנית בתגמולים אלא לדעתי, אלא במידת האחריות האישית של כל מורה ומורה.
מה ישפיע על בית הספר בטווח ארוך ויחולל שינוי – אני מסכימה עם מסקנתו שהשקפות קהילתיות עדיפות מבחינה מוסרית ויעילות יותר למינוף השינוי בבית הספר מאשר השקפות ארגוניות והשקפות המבוססות על כוחות שוק. אך כיוון שגם להשקפות קהילתיות יש בעיות צריך לתת את הדעת עליהן ולבדוק האם נוכל לשלב השקפות נוספות כדי לחולל שינוי. ההתמקדות במערכות הרעיוניות ובמערכות היחסים המתקיימת בין כל המעורבים בבית הספר מובילות למסקנת המאמר ששינוי טוב יותר יתרחש בהתייחסות לבית הספר כאל קהילה.

3.12.2011

יצוגים דינמיים ותרומתם ללמידה


לאחרונה, התחלתי לשלב בלמידה ייצוגים דינמיים מתוך מגמה לגוון את הלמידה ולענות על סגנונות הלמידה של יותר תלמידים. כידוע, לכל תלמיד סגנון למידה בו קל לו יותר ללמוד. כיוון שאני מוצאת את עצמי מלמדת די הרבה בשיטה הישנה, משמע, קריאה מתוך הספרים, דיון ומשימות בעקבות החלטתי להוסיף ייצוגים דינמיים. בכיתה ב' אני מלמדת תורה - ספר בראשית. אנו מסיימים עתה את הלימוד על בריאת העולם. חיפשתי ומצאתי מיגוון סרטונים הממחישים את בריאת העולם בצורה מעניינת ושונה. הצגתי את הסרטונים בפני הכיתה כסיכום הנושא ולשמחתי הילדים התלהבו מאד מההמחשה הויזואלית של הנושא ואף פיתחו לאחר מכן את הנושא לנושאי עניין נוספים כמו סיבוב כדור הארץ , תנועת הירח מזאת בהקשר לבריאת המאורות ביום הרביעי . לכן, בנוסף, צפינו בסרטונים ותרשימים הממחישים את תנועת הירח סביב כדור הארץ, סיבוב כדור הארץ סביב עצמו - יום ולילה, וסביב השמש - עונות השנה.
בנוסף, למדנו את השיר "דברים מדברים" של יהודה עמיחי, בשיר הופיעה המילה "ארובה" חלק המילדים ידעו את משמעות המילה אך רובם לא ולכן פרשנו את המילה, דיברנו על כך שבארצנו לא רואים ארובות רבות כיוון שארצנו חמה וברוב הבתים אין אח המוסקים בעצים לעומת אירופה הקרה שם מרובות הארובות. הזכרנו את הארובות של תחנת הכוח ולקינוח ראינו סירטון "ריקוד מנקי הארובות" מתוך הסרט מרי פופינס שעזר לילדים להבין את תפקיד הארובה ומנקי הארובות.
הילדים התלהבו ונהנו מאד ואף הבינו טוב יותר את משמעות "ארובה". כמו כן במסגרת לימודי ספר שמות - משה, נכנסנו לאתר "גלים" וראינו סרטונים על משה כמנהיג . הדבר עורר אצל חלק מהילדים רצון להכין מצגות על הנושאים הנלמדים ולאחר מכן ראינו את המצגות בכיתה ודיברנו על עריכת מצגת בצורה יעילה.
אין ספק שהלמידה גוונה, היצוגים הנ"ל עזרו לילדים ואף אני נהניתי.
כיום אני מוצאת עצמי מחפשת חומרים דינמיים שונים על מנת לגוון ומעריכה את תרומתם ללמידה זאת בעקבות הניסיון בחלקת אלוהים הקטנה שלי, כיתתי.
וכדי לשתף אתכם, טעימה קטנה מהסרט האלמותי "מרי פופינס" שלמרות שנוצר ב - 1964 - מרובים בו האפקטים הויזואלים המרהיבים ושילוב אנימציה עם אנשים וזאת, לפי מיטב ידיעתי, ללא עזרת מחשב.