תוכניות לימודים בעידן הדיגיטלי

בשבוע שעבר סיימנו ללמוד את קורס קוריקולום במסגרתו נחשפנו לכמה תפיסות כיצד אמורה להיראות תוכנית לימודים. כשמוהנד מוסטפא, המרצה, שאל כלאחד מאיתנו על ההרהורים והתובנות מהקורס ציינתי שהיום, יותר מתמיד, תוכנית הלימודים צריכה להיות דינמית וצריך להתאימה לעידן הדיגיטלי. אם אנו רוצים שאכן משהו ישתנה במערכת החינוך אנו חייבים לשנות את דרכי הלמידה ואת תוכניות הלימודים כך שיתאימו לעידן הנוכחי.
השאלה שעולה אצלי היא מה צריך להשתנות קודם - דרכי הלמידה או תוכניות הלימודים או , הדבר הטוב ביותר שהשינוי יתרחש בד בבד.
כיצד זה ייעשה? השילוב של כורח המציאות שאנו חייבים להתייחס אליה במערכת החינוך תכפה גם עדכון תוכניות הלימודים ויפה שעה אחת קודם.

חשיבות הטכנולוגיה והאימפריליזם הטכנולוגי.

לפני שבוע נשבר מסך המחשב שלי. למרות קשיי הניכרים בטכנולוגיה היום יומית היה קשה לי ביותר להסתדר ללא מחשב. מסרתי אותו כמובן, לתיקון תמורת סכום סימלי (שערכו כחצי משווי המחשב) ומיהרתי לרכוש לעצמי מחשב חדש. הקשיים שהיו לי בהעדר מחשב הוכיחו לי איך בלי ששמתי לב הפך המחשב להיות כלי תקשורת מרכזי בחיי הכולל מלבד תקשורת בינאישית מקור מידע ,צרכנות ועוד. ניסיתי להיזכר איך לפני עידן המחשב ולפני עידן הרשתות החברתיות אנשים נאלצו ממש להיפגש פיזית על מנת לקיים תקשורת ולהתאמץ לנסח מחמאות במקום ללחוץ על ה"לייק" . לאנשים היה שם מלא ושם משפחה במקום "יוזר נם" . לפני עידן הסקייפ אנשים יכלו לדבר בטלפון לבושים בפיג'מה היום צריך לעשות פן והתאפר  (או להתגלח במקרה של זכר זיפני) לפני שעולים לסקייפ . אחרי שהבנתי את נפח התפיסה של התקשורת הביתית בעזרת המחשב בחיי ובעקבות הידיעה בה התבשרנו השבוע שחברת מיקרוסופט רכשה את חברת סקייפ הבנתי שגם החברות הגדולות מבינות את הפוטנציאל הגלום בשוק הביתי פרטי  ושולחות זרועות ארוכות למערכות שמשמשות בעיקר לצרכים ביתיים ותקשורת בינאישית פרטית. אימפריליזם במיטבו .ותחשבו על זה...